info@elinorbergerlaw.co.il
03-643-3963

מאמרים

האם זכויות אישה שבגדה נפגעו?

האם אישה שבגדה בבעלה וכעת מתגרשת ממנו, האם עקב זה שבגדה זכויותיה נפגעות בצורה כלשהי? האם בעלה יוכל לטעון כי עצם הבגידה תיהיה לרעתה ?

 

התשובה היא יכול להיות מאוד שכן!

אישה שבגדה פוגמת בזכאותה למזונות אישה, אישה כאמור זוכה למזונות אישה כל עוד היא נשואה והגבר הוא המפרנס העיקרי הוא כאשר אישה משתכרת אך שכרה הוא כאין וכאפס לעומת משכורתו של הגבר.

אישה אשר הוכח כי בגדה בראיות חותכות לא תיהיה זכאית לפדיון דמי כתובתה.

וכמובן לא תוכל להינשא לגבר עימו בגדה שכן ישנו כלל "אסורה לבעלה ולבועלה". כלומר, היא תיהיה אסורה לבעל לו היא נשואה ואסורה לגבר עימו בגדה.

תביעה ברבנות ובסופה סיגל אמרה "אני מצטערת"

רוני וסיגל היו נשואים 11 שנים ולהם ארבעה ילדים.

רוני החל לחשוב שסיגל בוגדת בו, סיגל החלה חוזרת מאוחר מהעבודה, נמנעה מיחסים עם רוני בעלה, רבה עם רוני ריבים גדולים וקטנים. החלה יוצאת עם חברות ומפסידה ימי הורים בבתי הספר של הילדים.

רוני החליט לעשות מעשה ושכר חוקר פרטי.

התשובות לרוני לא איחרו לבוא והוא גילה שאכן סיגל בוגדת בו.

רוני לא יחל לסלוח לסיגל וביקש להתגרש והגיש תביעה ברבנות. במהלך הדיון רוני הראה הוכחות כי סיגל בגדה בו, הוכחות ותמונות שאינן משתמעות לשתי פנים.

סיגל בסיום הדיון אמרה לרוני שהיא מצטערת אבל לרוני לא נותר אלא להמשיך לבד בחייו.

מהי כתובה?

כאשר בני זוג מתחתנים כדת משה וישראל הם בעצם עושים הסכם שבו הם מתחייבים ומסכימים לקבל על עצמם זכויות וחובות האחד השני.

בהסכם מתחייב הבעל לזון, לפרנס ולכבד את אשתו כאמור בפסוק

"שארה כסותה ועונתה לא יגרע"

(שמות כא, י).

בכתובה ישנו סכום אותו מתחייב הבעל לתת לאשה במקרה של פרידה (כלומר מעין פיצוי או סנקציה שהוא נותן לאישה כאשר אינו עומד במילתו). בעבר, הבעל היה כותב סכומים גדולים על מנת לומר באופן עקיף שאם הוא לא יעמוד במילתו הוא יישלם סכום כל כך גדול שזה יהיה מעין עונש. אך, היות והזמנים השתנו, היום מבינים ברבנות שיש להגביל את הסכומים שגבר שלא עומד במילתו ומפר את ההסכם, יקבל סנקציה אך כזו שיוכל לעמוד בה.

הגבר חותם על הכתובה אשר היא כשלעצמה מסמך משפטי מחייב, בה הוא מתחייב לדאוג לאישה ולדאוג לכל מה שחסר לה.

מעשה של האישה שהינו בגדר בגידה, יכול בעצם להיות הפרת החוזה/ההסכם מהצד של האישה כלפי הבעל, ואזי העונש שהאישה תקבל יהיה כי ישללו ממנה מזונותיה שכאמור בעלה חייב בהם כל עוד היא נשואה לו.

מדריך להבנת תופעת הניכור ההורי ונזקיו:

גירושים הינם תופעה נפוצה במחוזותינו כפי שאנו יודעים יותר ויותר בעשורים האחרונים, גירושים אינם פתרון לכל מערכת נישואים אך לפעמים דווקא הפתרון של גירושים עשוי לעשות טוב לכל הצדדים הנוגעים בדבר, לבני הזוג ואף לילדים, כל מקרה הוא לגופו ואין משפחה אחת שדומה בנסיבותיה לאחרת, את זה אנחנו מבינים.

אך, מה קורה כאשר בני הזוג בוחרים בסופו של דבר להתגרש וצד עושה את כל שביכולתו על מנת להמריד ולהתסיס את הילדים נגד ההורה השני? מה קורה כאשר צד אחד אומר לילדים כי אמא/אבא הם רעים ולא אובים את הילדים או שמא קונה מתנות לילדים ודברים יקרים כאשר הוא יודע שהצד השני לא יכול לעשות כן ועושה זאת במטרה "לקנות" את הילדים"?

אכן,אלה סוגיות לא פשוטות שצצות הרבה פעמים בהליכי גירושים ואף לאחריהם ולא תמיד יש פתרון לעניין, אך, מדוע בכל זאת יש להימנע מדברים ותרחישים כאלה? מה נזק העשוי להיגרם לילדים? האם הנזק הוא מיידי או ארוך טווח? ובראשית מה היא התופעה של ניכור הורי ומה ההתייחסות לתופעה הזזו, על שאלות כגון אלה בא המדריך לענות.

ניכור הורי

  • ניכור הורי הינה תסמונת הידועה גם כ- parental alienation syndrome את המונח הזה הזכיר בפעם הראשונה פסיכיאטר האמריקאי ששמו פרופ' ריצ'רד גרדנר שנים. הוא היה הראשון שנתן משקל והתייחס לתופעות שהתגלו אצל ילדים, תופעות שנקשרו לסכסוכים בין ההורים בייחוד בסכסוכי גירושים ומשמורת. אותו פרופ' הגדיר את התופעה כהפרעה, שהביטוי העיקרי והמרכזי שלה נמצא בגינוי או בהתנכרות מצדו של הילד כלפי אחד מההורים שלו כאשר למעשה אין הצדקה לכך במציאות.

התנכרות של ילד כלפי אחד ההורים עלולה להתבטא במקרים מסוימים בעיסוק אינטנסיבי בגינויו ובהטחת האשמות כלפי ההורה. בדחייה של כל ניסיון התקרבות מצד ההורה ובסלידה עמוקה ממנו ומן העבר השני, כלפי אותו הורה מנכר, בהתייחסות חיובית ואהבה גדולה ומרצה.

  • ניכור שכזה עלול להיות תוצאה של הפעלת אמצעים פסיכולוגיים שונים מצד ההורה המנכר, שמביאים לא פעם לניתוק הילד מן ההורה האחר מן הצד האחד, ולפיתוח תלות בהורה המנכר.
  • מלומדים שונים סוברים כי הפתרון לפעולות אלה מצד ההורה המנכר הוא העברת הילד להורה השני או אף לגורם שלישי על מנת להתחיל בתהליך של "הבראת" הילד מהניכור.

זוגות מתגרשים וניכור הורי

  • קודם כל, כל זוג שמתגרש תחת ידיי אני מבקשת כי את הילדים ישאירו בצד, ילדים לא צריכים להיות מעורבים בתהליך הגירושים עצמו ולא להבין את רזיו, לילדים הניחו להיות ילדים, הם לא בחרו בגרושים ולא בחרו בהיפרדות הוריהם.
  • הורים מתגרשים וגרושים לא מבינים את הנזק המיידי והעתידי לילדים אשר יכולים לפתח הן הפרעות התנהגותיות, מחלות רגשיות ואפילו מחלות ממשיות. רק לאחרונה נחשפתי לילדה אשר סבלה מניכור הורי מצד אחד ההורים כאשר היות ולא טופלה כראוי ולא דיברה על המצב, היא פתחה גידול בקרנית (מבחינה פסיכולוגית אולי חסמה את עצמה מלראות).
  • האם לילדים שהם כל חיינו ומהותינו אנו רוצים לגרום סבל שכזה? האם בעת שהורים מתגרשים הם לא יכולים שלא לערב את ההורה השני ולא לעשות נזק לילדים? הרי ברור שזוהי בחירה, אולי מודעת ואולי לא, אך בכל זאת בחירה.
  • לצערי לא אחת, הורים גרושים שוכחים את הילדים ואת הנזק העיקרי סוחבים איתם הילדים עוד שנים אח"כ.
  • בית המשפט לא רואה בעין חיובית מעשים של ניכור הורי ומזהיר מפניו.
    כאשר ניכו הורי מוכח מלפניו, לרוב בית המשפט ינקוט ביד קשה כלפי ההורי המנכר ויטיל עליו סנקציות בהתאם לשיקול דעתו.

הנזקים לילדים:

לילד שחווה ניכור הורי נוצר קונפליקט פנימי עמוק ומורכב,

ילדים אוהבים באופן מובנה ואינסטנקטיבי את שני הוריו אך במצבי ניכור הורי, כאשר הילד נמצא במצב כזה, ואפילו אם יעלה בדעתו ליצור קשר עם ההורה השני, הוא יבטלו כהרף עין היות ויווצר אצלו קונפליקט נאמנות (האם כאשר אלך לאבא או לאמא אני לא בוגד בהורה השני?).

רשימת נזקים חלקית

ישנם כמה נזקים אשר עשויים להיווצר אצל ילדים אשר סובלים מניכור ואביא את מקצתם אך אלו כמובן רק מטי מעט של הנזקים שמסמונת זו מטילה על הילד וקובעת לו עתיד שאינו פשוט ואף כבד:

  • הילד לומד דרכי חשיבה של "שחור או לבן"- דרכי חשיבה קיצוניות שלא מאפשרות לילד התפתחות תקינה ומכילה.
  • הילד מפתח חוסר אמפטיה והבנה לאחר אלא ראיית תמונה חד צדדית וחוסמת, ראייתו את העולם כפי שלימדו אותו היא ראייה צרה שכל החשוב הוא אני ואני הוא המרכז.
  • הילד מפתח התנהגות כוחנית, מבין כי השליטה היא בידיים שלו ולא בידי ההורה!.
  • הילד חווה טשטוש גבולות בינו כילד ובינו לעולם וכן בינו כילד ובין הסמכות ההורית שדואכת.

מדריך איך להתגרש נכון:

גירושים הינם תופעה נפוצה במחוזותינו, גירושים אינם פתרון לכל מערכת נישואים ויכול וטיפול או ייעוץ יעזרו למתגרשים הפוטנציאליים בטרם יעשו את הצעד המכריע.

ישנם שני דרכים כאשר בני זוג מבקשים להתגרש. הראשונה היא דרך המלך, וזהו הליך הנקרא גישור משפחתי, תהליך אשר בסופו חותמים בהסכמה על הסכם גירושים. וישנה דרך נוספת והיא, דרך בית משפט.

כמובן שהדרך ההסכמית, היא הדרך הטובה לזוג ובעיקר לילדי בני הזוג, אך, לא תמיד הסכם הינו האופציה הטובה ביותר לכל המצבים ולכן, יש לבחון את הנסיבות הספציפיות.

הדרך בית משפט, מתחילה עוד הרבה לפני שאנחנו פוגשים את בית המשפט עצמו, בין אם אתה/את בוחרים את עו"ד, בחינת הנסיבות הספציפיות של המקרה, ניתוח המהלכים ועוד.

אם כן, לשתי הדרכים יש הנחיות שונות במקצת ואנסה לתמצת לכם את ההתנהלות הנכונה בשני המקרים.

דרכי התנהלות נכונות בגישור משפחתי:

  • במידה והתחלתם הליך של גישור, תבואו בהרגשה שאתם הולכים לצאת ממנו הרבה יותר טובים מאיך שהגעתם אליו.

הגעתם להליך הגישור בהבנה שאתם יכולים להגיע להסכם בהבות והסכמה, עשו זאת.

  • אל תזלזלו בתהליך. בחרתם לקחת חלק בתהליך הגישור. תתמסרו לתהליך ואל תעשו "קיצורי דרך".
  • תסמכו על המגשר/ת- אתם אלו שבחרתם באותו מגשר/ת, תתנו בהם אמון שהם רוצים לטובתכם.
  • תשמרו על גבולות- כאשר נמצאים בהליך של גישור משפחתי, כמובן שעולות המון אמוציות, תנסו לבחור בדרך הנכונה, אל תסעירו את העניינים, נסו לשמור על סטטוס קוו

 

  • ולא להעלות עניינים ואירועים השנויים במחלוקת. תפנימו שהליך הגישור מטרתו לתת לכם כלים להידברות גם לאחר הגירושים.
  • במידה ואתם גרים בבית אחד- קבעו כללים איך להתנהג נכונה ואיך ההתנהלות היום יומית לדוגמא: אם אחד ההורים אינו מאפשר שהילדים יילכו לבית הסבים, בכדי לא להתסיס ולשמור על גבולות, ננסה למצוא פתרונות יצירתיים כמו שהילדים ילכו לקניון ושם ייפגשו את הסבים וכדומה.
  • אל תצרו צלקות- לא לעצמכם, לא לבן/בת הזוג וכמובן לא לילדים. שיקלו מילים ובכל משפט היוצא מפיכם או פעולה שלכם תשאלו את עצמכם "האם זה מקדם אתכם ליעד"?
  • שמרו על כבוד הן כלפי בן/בת הזוג והן כלפי עצמכם.
  • עשו את המיטב שלכם כדי שהתהליך יצליח.

דרכי התנהלות נכונות בהליך בבית משפט:

  • ראשית ויכול ולחלקכם זה יהיה ברור אך, לא לעשות דבר מבלי שהתייעצת עם עו"ד, עו"ד הינו בעל מקצוע שלמד שנים ועשה התמחות. הוא מכיר את החוק על בוריו ויודע להתנהל בבית משפט שהרי זהו "ביתו".
  • העצה השנייה קשורה לראשונה, להקשיב לעו"ד ולא "לשלוף מהמותן", בין אם זה התפרצויות אמוציונאליות שלכם או דברים שממש חשוב לכם להגיד לשופט. הדברים הללו יכולים לצאת מהקשרם ולגרום לכם נזק.
  • אמת וכנות הן תכונות נפלאות וערכים מאוד חשובים, אדם שעומד מאחורי האמת וכן בדבריו, סופו להצליח. אין טעם לשקר ולהסתיר שכן סופם של דברי הבל לא יביאו אתכם למקום חפציכם.
  • לא להתרגש ולהתעצבן מכל דבר קטן, בין אם זה שקרים שהומצאו, בין אם זה קללות או דברי בלע שנאמרו כלפיכם. דברים כאלה הרבה פעמים נעשים על מנת להוציא מכם רע, שתפלו בלשונכם ועוד כהנה וכהנה. על כן, לא לתת לדברים הללו מקום עם כל הקושי בדבר.

 

 

  • אם יש ילדים בתמונה, זכרו שכל הנעשה על ידכם, נעשה במטרה לקדם אותם, לעזור להם ולתת להם חיים טובים יותר.

לסיכום, במידה ובחרתם הליך של גישור משפחתי שבו יתרונות רבים ובין אם בחרתם או לא בחרתם בתהליך בבית משפט, שמרו על כבוד, שמרו על איפוק ותסיימו את ההליך באופן שיצמצם נזקים לכל הצדדים.

מצרפת לכם מאמר שלי שהתפרסם הנוגע לשאלה

 

"איך מספרים לילדים שאתם מתגרשים":

 

"ידוע לכולם כי הליך של גירושים, שקט וללא מלחמות ככל שיהיה, הוא בגדר טראומה לילדים. הטראומה יכולה להיות דוקרת וכואבת ויכולה להיות טראומה בעצימות יותר נמוכה, אך עדיין מדובר בטראומה. יש ילדים שיתכנסו בתוך עצמם ואז ההורים יחשבו כי הילד בעצם לא נפגע ולא חווה את התקופה הנוראית מבחינתו של הגירושים, את חוסר הוודאות ואת הכאב המפלח של פרידת ההורים ושאלת שאלות רבות כמו: מה יהיה איתי עכשיו? אם אבא ואמא נפרדים אולי גם ממני הם ייפרדו? איך עליי להתנהג עכשיו? זה בסדר לרצות להיות עם אמא/אבא?

מצד שני יש ילדים גם שיאותתו על מצוקה גדולה לדוגמא שיהיו להם התקפי זעם בבית או במסגרות החינוכיות, הסתגרות קיצונית היכולה כאמור להתפרש כבישנות ואף אצל ילדים צעירים יותר קושי להירדם בלילות, קושי בפרידה ולו הקצרה ביותר, חזרה להרטבות בלילה וכולי, סימפטומים אלה עשויים להעיד על חרדה מתמשכת ונסיגה שאם לא נשים אליה לב עשויה לגרום צלקת עמוקה.

גדי ומור התחילו אצלי הליך של גישור משפחתי. החל מהפגישה הראשונה של השניים הבנתי שבבית הם פשוט לא מדברים, בכלל. לגדי ולמור שני ילדים קטנים: אתי בן 4 ורלי בת 5.5.

בחדר הגישור נעשתה הפגישה הראשונה עם הסבר על התהליך, עם הבנת רצונות הצדדים ומה שחשוב להם, פגישה שנייה ושלישית היתה עם גדי ורביעית חמישית היתה עם מור, בפגישה השישית הגיעו הזוג שוב לחדר הגישור ואז התחוור דבר שלא נאמר לפני, כי אתי וגם רלי מרטיבים במיטה ורלי גוססת ציפורניים. אני בתור מגרשת, הסבתי את תשומת ליבם של השניים להתרחשויות החמורות הללו, לצערי עקב המצב הכל כך טעון בין השניים וחוסר התקשורת ביניהם, הם פשוט לא התמקדו בנושא. מור החלה לבכות והיתה המומה מהאטימות שהפגינה לא בכוונה היא פשוט היתה שקועה בבעיות ובדאגה למחר עד כי איבדה ריכוז ולא ראתה את הילדים שהם משוש חייה. גדי, בחור שקט ומופנם אשר נאחז בשארית משפחתו, הגיב בדרכו השקטה אך לכלוכית ביצבצה בעיניו. ביקשה שישימו לב לילדים ולחוויה שלהם, ביקשתי עד כדי התחננתי שלא ייתנו לילדים הללו ללכת לאיבוד ושיחדלו מהתרכזות בצרכים שלהם ויחשבו על צורכי הילדים. הפנתי אותם לאשת טיפול מתאימה, לטיפול הן בהרטבות הלילה והן בחרדה של רלי הפגינה בכסיסת הציפורניים. תוך פגישה כבר דווח לי על השתפרות ניכרת במצב הילדים!.

מור שאלה אותי במהלך אחת הפגישות איך לספר לילדים על גירושים.

תשובתי נחלקת לשתי רמות.

האחת כאשר מדובר בילדים קטנים באמת תלוי ברמה הרגשית והמנטאלית של הילד. חשוב להבהיר לילד שזה לא באשמתו ואמא ואבא תתמיד יישארו איתו וכי הם אוהבים אותו וזה לא ישתנה. חשוב להעביר לילד כמה שיותר ביטחון וודאות באשר אליו, למצבו ולחייב. כנאמר חשוב כי גורם האשמה ינוטרל בלא האשמה לא של אחד ההורים וכמובן לא של הילד!.

הרמה השנייה הינה ילדים יותר גדולים ובני נוער- כמובן שגם פה חשוב להטעים לרמה הרגשית והמנטלית של הילד/נער, גם פה חשוב להבהיר לו שזה לא באשמתו וכי האהבה אליו לא תשתנה. עם בני נוער בניגוד לילדים קטנים יכול להיות מצב של התפרצות זעם ו/או הסתגרות, במקרה שדבר כזה נמשך אני ממליצה להיוועץ עם גורם טיפולי.

חשוב כמובן, לא להתעלם ולספר לילדים כי אתם הולכים להתגרש ואו מתחילים הליך שכזה, גם אם אתם חושבים להסתיר לטובתם, פשוט אל תעשו את זה. שקרים והסתרה הם אף פעם

 

לא מתכון טוב ואפילו מתכון הרי אסון לבאות. גם אם קשה לכם תתמודדו ותספרו להם. שינויים בחיי הילדים יהיו ועל כן מחובתכם לתת להם לעבד את המידע ולהכין אותם לבאות.

האם לספר לילדים ביחד או לחוד והאם על אחד ההורים לספר או שניהם?

רצוי עד מאוד כי ההורים יחד יספרו לילדים וכי לילדים תספרו יחד ולא לכל ילד בנפרד על מנת לא ליצור הפרדה.

 

האם מספיקה הודעה אחת והילדים יפנימו?

לא בטוח. מדובר במסר מתמשך ומטרתו לתת לילדים את הזמן לעבד את המידע ולהפנים את החיים המשתנים.

בשורה התחתונה חשוב מאוד להבהיר לילדים כי הם אינם אשמים וכי ההורים ישארו מאוחדים באהבה שהם חשים כלפיהם! חשוב להדגיש לילדים כי אין לו ולו בדל אשמה בהתפרקות מערכת היחסים והתא המשפחתי".

 

 

 

 

 

 

 

 

WhatsApp chat