היא רק רצתה שקט. הוא ראה בה טרף קל

היא הגיעה אליי שבורה, עייפה, כמעט בלי קול.אישה עדינה, מתמודדת נפש, כזו שהחיים לא חייכו אליה יותר מדי – אבל למרות הכל הצליחה להקים לעצמה חיים פשוטים אך יציבים. דירה קטנה שנקנתה בזיעת אפה, קצת חסכונות, פינה שקטה בעולם.

ואז הוא הגיע.

הוא עטף אותה במילים יפות, חיזר, הקשיב לה, גרם לה להרגיש מיוחדת. אבל זה לא היה מאהבה – זה היה ממניפולציה. הוא זיהה את הפגיעות, את חוסר הביטחון, את הצורך העמוק בחום – וניצל הכל. לאט לאט, בלי שהיא שמה לב, הוא שלט עליה, הרחיק אותה מאנשים, ויותר מכל – השתלט לה על הנכסים, על החשבון, על הנפש.

יום אחד היא התעוררה וגילתה שאין לה כלום. לא חסכונות, לא דירה, לא רכוש – אפילו לא את טיפה הכבוד העצמי שעוד נשארה לה.

אבל מה שהוא לא לקח – זו את הרוח שלה. את תחושת הצדק שנשארה, חרישית אך עיקשת. והיא באה אליי.

כשהתחלתי לשמוע את הסיפור שלה, הבנתי שלא מדובר רק בתיק משפטי. זו שליחות. מדובר באישה שבמשך שנים הייתה שקופה, שלא הקשיבו לה, שלא האמינו לה – והגיעה העת שמישהו יעמוד לצידה. שילחם בשמה.

אנחנו לא נוותר. אנחנו נעמוד בבית המשפט ונאמר את האמת בקול ברור: ניצול של אישה מתמודדת נפש זה לא רק לא מוסרי – זה פלילי. לקחת ממנה כסף, רכוש, זכויות – זה פשע. אבל לקחת ממנה אמון ואמונה בעצמה – זו כבר אכזריות מסוג אחר.

התפקיד שלי כעורכת הדין שלה הוא הרבה מעבר לייצוג משפטי. אני שם כדי להזכיר לה – ולעולם – שהיא לא שקופה. שהיא שווה. שהיא ראויה.

ולך, הקורא את הפוסט הזה – אולי יש מישהי בסביבתך שנמצאת במערכת דומה. אולי את בעצמך חווה ניצול, שליטה, גזל. אל תחכי לרגע שבו כבר לא נשאר כלום. תדעי שיש דרך לצאת מזה. יש מי שילחם עלייך.

ואני, אלחם.

כי הצדק הוא לא מילה גדולה – הוא מעשה. והוא מתחיל בזה שמישהו אומר בקול: עד כאן.