גירושים הינם תופעה נפוצה במחוזותינו כפי שאנו יודעים יותר ויותר בעשורים האחרונים. גירושים אינם פתרון לכל מערכת נישואים, אך לפעמים דווקא הפתרון של גירושים עשוי לעשות טוב לכלהצדדים הנוגעים בדבר, לבני הזוג ואף לילדים, כל מקרה לגופו ואין משפחה אחת שדומה בנסיבותיה לאחרת, את זה אנחנו מבינים.
אך, מה קורה כאשר בני הזוג בוחרים בסופו של דבר להתגרש וצד עושה את כל שביכולתו על מנת להמריד ולהתסיס את הילדים נגד ההורה השני?
מה קורה כאשר צד אחד אומר לילדים כי אמא/אבא הם רעים ולא אוהבים את הילדים, או שמא קונה מתנות לילדים ודברים יקרים כאשר הוא יודע שהצד השני לא יכול לעשות כן, ועושה זאת במטרה "לקנות" את הילדים" ?
אכן, אלה סוגיות לא פשוטות שצצות הרבה פעמים בהליכי גירושים ואף לאחריהם. לא תמיד יש פתרון לעניין, אך, מדוע בכל זאת יש להימנע מדברים ותרחישים כאלה? מה נזק העשוי להיגרם לילדים? האם הנזק הוא מיידי או ארוך טווח?
ובראשית מה היא התופעה של ניכור הורי ומה ההתייחסות לתופעה הזו, על שאלות כגון אלה בא המדריך לענות.
Parental Alienation Syndrome
ניכור הורי הינה תסמונת הידועה גם כהזכיר בפעם הראשונה פסיכיאטר האמריקאי ששמו פרופ' ריצ'רד גרדנר שנים. הוא היה הראשון שנתן משקל והתייחס לתופעות שהתגלו אצל ילדים, תופעות שנקשרו לסכסוכים בין ההורים, בייחוד בסכסוכי גירושים ומשמורת.
אותו פרופ' הגדיר את התופעה כהפרעה שהביטוי העיקרי והמרכזי שלה נמצא בגינוי או בהתנכרות מצדו של הילד כלפי אחד מההורים שלו כאשר למעשה אין הצדקה לכך במציאות. התנכרות של ילד כלפי אחד ההורים עלולה להתבטא במקרים מסוימים בעיסוק אינטנסיבי בגינויו ובהטחת האשמות כלפי ההורה. בדחייה של כל ניסיון התקרבות מצד ההורה ובסלידה עמוקה ממנו ומן העבר השני, כלפי אותו הורה מנכר, בהתייחסות חיובית ואהבה גדולה ומרצה.
ניכור שכזה עלול להיות תוצאה של הפעלת אמצעים פסיכולוגיים שונים מצד ההורה המנכר שמביאים לא פעם לניתוק הילד מן ההורה האחר מן הצד האחד, ולפיתוח תלות בהורה המנכר.
מלומדים שונים סוברים כי הפתרון לפעולות אלה מצד ההורה המנכר הוא העברת הילד להורה השני או לגורם שלישי על מנת להתחיל בתהליך של "הבראת" הילד מהניכור.
זוגות מתגרשים וניכור הורי
קודם כל, כל זוג שמתגרש תחת ידיי אני מבקשת כי את הילדים ישאירו בצד, ילדים לא צריכים להיות מעורבים בתהליך הגירושים עצמו ולא להבין את רזיו, לילדים הניחו להיות ילדים, הם לא בחרו בגרושין ולא בחרו בהיפרדות הוריהם.
הורים מתגרשים וגרושים לא מבינים את הנזק המיידי והעתידי לילדים אשר יכולים לפתח הן הפרעות התנהגותיות, מחלות רגשיות ואפילו מחלות ממשיות.
רק לאחרונה נחשפתי לילדה אשר סבלה מניכור הורי מצד אחד ההורים כאשר היות ולא טופלה כראוי ולא דיברה על המצב, היא פתחה גידול בקרנית, מבחינה פסיכולוגית אולי חסמה את עצמה מלראות.
מה זה ניכור הורי?
האם לילדים שהם כל חיינו ומהותינו אנו רוצים לגרום סבל שכזה?
האם בעת שהורים מתגרשים הם לא יכולים שלא לערב את ההורה השני ולא לעשות נזק לילדים? הרי ברור שזוהי בחירה, אולי מודעת ואולי לא, אך בכל זאת בחירה.
לצערי לא אחת, הורים גרושים שוכחים את הילדים ואת הנזק העיקרי סוחבים איתם הילדים עוד שנים לאחר מכן. בית המשפט לא רואה בעין חיובית מעשים של ניכור הורי ומזהיר מפניו. כאשר ניכור הורי מוכח מלפניו, לרוב בית המשפט ינקוט ביד קשה כלפי ההורי המנכר ויטיל עליו סנקציות בהתאם לשיקול דעתו.
אין הכתוב מהווה ייעוץ משפטי, כל מקרה ומקרה יידון לגופו בייעוץ אצל עורך הדין באופן פרטני ואישי.
לשאלות ולייעוץ משפטי צרו קשר.